ההבדל בין דרבוקה טורקית לדרבוקה מצרית
לכלי הדרבוקה היסטוריה המגיעה עד ימי הביניים במצרים. הוא נפוץ גם באנטוליה, במסופוטמיה, בארצות ערב ובצפון אפריקה. הדרבוקה, המנוגנת במוזיקה העממית הטורקית לצד כלים אחרים או כסולו, החלה לאחרונה להיחשב כלי חשוב גם במוזיקה הקלאסית הטורקית. לכלי העליז הזה שמות שונים באזורים אחרים, כגון "dumbek", "dumbelek" ו"tombek". אז מה ההבדל בין דרבוקה טורקית לדרבוקה מצרית? תוכלו להמשיך לקרוא את המאמר שלנו כדי ללמוד על הדרבוקה הטורקית והדרבוקה המצרית.
ההיסטוריה של הדרבוקה
הדרבוקה, שראשיתה במצרים של התקופה שלפני הספירה והיא קיימת בגדלים שונים, נראתה בתרבויות של אנטוליה, מסופוטמיה ומרכז אסיה. כיום הדרבוקה פופולרית ביותר בטורקיה, בארצות ערב ובצפון אפריקה.
הדרבוקה, המשמשת אצלנו ככלי במוזיקה העממית, החלה במאה ה-20 לתפוס מקום גם במוזיקה הקלאסית שלנו. בשונה מדרבוקת הנחושת שאנחנו משתמשים בה, הדרבוקה הנהוגה בעולם הערבי שונה. בעולם הערבי קוראים לדרבוקה 'kus'.
על הדרבוקה הטורקית
הדרבוקה הטורקית היא סוג של כלי הקשה המנוגן בחתונות, באירוסין ובחגיגות ברית מילה. גוף הדרבוקה הטורקית עשוי ברזל או אלומיניום. בראש הכלי נעשה שימוש בעור סינתטי. בחלק העליון, סביב העור, מותקנים מספר ברגים לצורך כיוונון.
בדרך כלל מנגנים בה בהקשה באצבעות או בקצות האצבעות. אף שהמידות משתנות בין הסוגים השונים, מידותיה הכלליות הן 22 סנטימטר אורך ו-29 סנטימטר קוטר. הדרבוקה הטורקית המסורתית עשויה נחושת ומוחזקת מתחת לזרוע או מונחת על הרגל.
על הדרבוקה המצרית
הדרבוקה המצרית מעוגלת יותר. יש לה צליל עמוק יותר בזכות החומרים המשמשים בבנייתה.
מאפיינים משותפים לדרבוקה הטורקית ולדרבוקה המצרית
מלבד כמה הבדלים קטנים, הדרבוקה הטורקית זהה לדרבוקה המצרית. גוף הדרבוקה המצרית עשוי מעור דג או מעור עז, אך בימי קדם הוא נעשה מחימר. נגני דרבוקה רבים טוענים שהדרבוקה המצרית דומה לג'מבה האפריקאי. בעת המודרנית גופי הדרבוקה מיוצרים מחומרים שונים כמו אלומיניום, פליז ונחושת, ואילו העורות עשויים מפלסטיק או מחומרים סינתטיים.
מי שמנגנים בתוף המצרי יודעים שהם זקוקים לעור טבעי כדי להפיק צלילים עמוקים יותר. הנגנים מניחים את הדרבוקה על ברכיהם כדי לנגן בצורה טבעית.
הבדלים בין הדרבוקה המצרית לדרבוקה הטורקית
הדרבוקה בסגנון המצרי מוכרת בשם טבלה. בשונה מהדרבוקה הטורקית, לדרבוקה המצרית שוליים מעוגלים יותר, וברגי הכיוונון אינם חשופים בחלק העליון.
הגוף יכול להיות מגולף או מעוטר בצדף. כלי הנגינה הזה משמש רבות לליווי ריקודן של רקדניות בטן. עם זאת, כדאי לדעת שהמנגינה וטכניקת הנגינה צריכות להיות תלויות במידה רבה בסגנון הריקוד, בהקשר ובגורמים נוספים. נגנים מקצועיים יודעים לנגן בכלי הזה בשיטות שונות.
ב-Sala Muzik אנו שואפים להעניק לכם את השירות הטוב ביותר. עקבו אחרינו כדי ללמוד עוד על הכלי הזה מהמזרח התיכון, לצפות במוצרים שלנו ולרכוש אותם.
השאירו תגובה