טיפים לרכישת קנון טורקי

הקאנון הוא כלי מיתר מסורתי מהמזרח התיכון. מנגנים בקאנון בפריטה על המיתרים, בעזרת האצבעות או בעזרת פלקטרומים גמישים המחוברים לטבעות שעל האצבעות. הקאנון מונח שטוח על ברכי הנגן או על שולחן קטן.כשמדברים על מוזיקה טורקית, אחד הכלים הראשונים שעולים בראש הוא הקאנון. בזכות צליל רך ושליו אפשר לנגן בקאנון סולו או כחלק מהרכב. השם קאנון נגזר מהמילה הערבית qanun שמשמעותה המקורית "כלל" או "חוק". לפי מקורות שונים, בתקופות המוקדמות של העולם המוסלמי שימש הקאנון ככלי לימודי, להוראת מערכות הצליל וחוקי האקוסטיקה, ומכאן קיבל את שמו הנוכחי.

לאחר שהומצא במרכז אסיה, הגיע הקאנון אל אנטוליה עם נדידת הטורקים, ומשם התפשט לאזורים שונים כמו ארמניה, פרס, העולם הערבי ואף מדינות מערביות כמו יוון. בזכות ההיסטוריה הארוכה שלו אפשר לפגוש את הקאנון בסיפורים ובאגדות עתיקות בתרבויות שונות. במשך זמן רב ניגנו בו בעיקר באזורים הערביים של האימפריה העות'מאנית והוא היה אהוב מאוד ומנוגן בידי נשים.

מהם המאפיינים של קאנון?

הקאנון משתייך לכלי המיתר וצורתו טרפז. הצורה הזאת נועדה לאפשר התאמה של אורך המיתרים. בצד שמאל נמצאות יתדות הכיוונון, המוכרות גם בשם "burgu", ובעזרתן מכווננים את הכלי. הקאנון הטורקי מורכב מ-24, 25 או 26 קבוצות מיתרים, כל אחת מהן בת שניים או שלושה מיתרים (בדרך כלל 75 מיתרים בסך הכול). עד המאה ה-20 יוצרו המיתרים ממעי בעלי חיים. בקאנונים בני זמננו משתמשים במיתרי ניילון, משום שהם עמידים יותר ומפיקים צליל חזק במקצת. נוסף על כך, הקאנון הולך ותופס מקום חשוב לא רק כחלק מהרכב המלווה זמר, תפקידו המסורתי, אלא גם ככלי סולו בפני עצמו.

לכלי יש גם מנופי מתכת מיוחדים הנקראים "מנדל" בצד שמאל. המאפיין הזה לא היה קיים עד שנות ה-1870. לדברי המוזיקולוג הטורקי הנודע ראוף יקטה, התוספת הזאת נוספה לכלי משום שכאשר הנגן רצה להעלות או להוריד את גובה הצליל של קבוצת מיתרים מסוימת, לא היה לו פתרון אחר מלבד הנחת האצבעות על המיתרים. חוסר היכולת לשנות את גובה הצליל של המיתרים יצר את הצורך להוסיף מנדלים לכלים. בקאנון טורקי בן זמננו יש בין שישה לחמישה עשר מנדלים לכל שלושה מיתרים, והנגן יכול לשנות אותם במהירות תוך כדי נגינה.

בקצה הימני של הכלי מתוחים המיתרים מעל הגשר הנקרא "eşik" והעשוי מעור כבש או עור דג. מנגנים בכלי בישיבה, כשהוא מונח על הברכיים, ופורטים על המיתרים בשני פלקטרומים – אחד לכל יד – העשויים משריון צב.

המפתחות לרכישת הקאנון המושלם

הקאנון הטורקי הוא אחד הכלים החשובים ביותר של המוזיקה הטורקית הקלאסית וכמו בכל כלי אחר, נדרשת תשומת לב רבה בבחירת הכלי המושלם וברכישתו. לב הקאנון הוא המנדלים. הם חייבים להיות יציבים מאוד כדי להפיק צליל מושלם וגם לצורך האינטונציה והכיוונון. גם האופן שבו יושב הגשר על העור חשוב מאוד. אם לא נוקטים שיטה איתנה בייצור הכלי, הגשר יאבד את מיקומו המקורי ויגרום בכך נזק לעור.

איפה משיגים כזה?

אם אתם מאותם אנשים שנחושים לנגן בכלי היפה הזה, המקום הראשון לחפש בו הוא החנות שלנו. אנחנו מייצרים רק קאנונים מקצועיים בעבודת יד, כדי שתיהנו מהשמחה הייחודית שבנגינה בכלי הזה. יהיו הצרכים שלכם אשר יהיו, אנחנו מספקים לכם רק את האיכות הטובה ביותר ואת העבודה המשובחת.

הקאנון הטורקי, בן משפחת כלי המיתר, הוא למעשה כלי מוכר מאוד. הבה נסקור כמה טיפים שכדאי להכיר בעת רכישת קאנון.

הוא צאצא של הנבל המצרי העתיק והיה בראש ובראשונה חלק בלתי נפרד מהמוזיקה הערבית. גוף הקאנון הטורקי מורכב מ-24 קבוצות מיתרים, שכל אחת מהן בת שלושה מיתרים, ומלוח שטוח בצורת טרפז שעליו מתוחים 81 מיתרים בקבוצות של שלושה. הכלי מונח על ברכי הנגן או על שולחן. על מיתרי הקאנון הטורקי פורטים בשני פלקטרומים, פלקטרום המחובר לאצבע המורה של כל יד. גשר ארוך בצדו הימני של הכלי נשען על חלונות המכוסים בעור עז או עור דג, המעבירים את התהודה אל תוך תיבת התהודה. בצד שמאל עוברת כל קבוצת מיתרים מעל שורה של זרועות פליז קטנות המשמשות לשינויים מיקרוטונליים בגובה הצליל.

מכיוון שבכלי הקאנון יש רק 8 צלילים באוקטבה, מכוון הנגן תחילה את הזרועות כך שייווצר הסולם של המקאם הפותח. כשהנגן צריך לעבור למקאם אחר, עליו להזיז כמה זרועות קדימה ואחורה ביד שמאל. אפשר לבצע מעברים מהירים גם בעזרת אגודל יד שמאל, כדי להעלות באופן זמני את הכיוונון של כמה מיתרים.

הטיפים שכדאי להכיר בעת רכישת קאנון טורקי הם אלה.

• חשוב מאוד מאיזה חומר עשוי הקאנון הטורקי. אפשר להשתמש באשוח, בדולב, באשור, בגרגרן או בתרזה. אחד המאפיינים הבולטים של הקאנון הוא שהוא מיוצר מעצים שונים. משום כך שלב הבנייה מפורט מאוד. במקביל אפשר להשתמש בחומרים שונים לקישוטים שבחלקו החיצוני של הקאנון עצמו. בעוד שהעץ שממנו עשוי לוח הפנים משפיע על הצליל, העצים שמהם עשויה הסבכה נועדו למראה בלבד. בחלקי המוטיבים רווח השימוש באשוח ובאשור. התרזה נפוצה בלוח התחתון ובאזור הקלידים. הדבר החשוב בשלב הזה הוא לבחון את החומרים לפרטי פרטים לפני רכישת קאנון טורקי. בעוד שקאנונים העשויים אשוח שומרים על רמת צליל קבועה, קאנונים העשויים דולב עלולים לפעמים שלא לשמור על איזון.
• השליטה בעין היא אחד הגורמים שיש להביא בחשבון בזמן הנגינה בקאנון הטורקי. לצבע הקאנון חשיבות רבה כדי להבטיח שליטה חזותית טובה. צבע הקאנון משתנה לפי צבע החומר שממנו הוא עשוי. מה שחשוב בנקודה הזאת הוא הפרש הצבע בין גוף הקאנון ובין המיתרים. קשה למדי לעקוב אחר המיתרים משום שהם שקופים. הגורם שמקל על המעקב יותר מכול הוא גוף כהה בגוון אחד. את הצבע קובע החומר שנעשה בו שימוש בבסיס. הדבר עשוי להשתנות גם בהתאם לניסיונו של הנגן. ככל שהנגן הופך לאמן בקאנון הטורקי, מבטו יעבור אל אזור הקלידים במקום אל המיתרים. בשלב הזה היד תתחיל לפרוט על המיתרים באופן רפלקסיבי.

• שלב חשוב נוסף בקאנון הטורקי הוא הכיוונון. כמו בכל כלי נגינה אחר, חשוב מאוד לכוונן את הקאנון כראוי. כלי נגינה שכיוונונו אינו נעשה כהלכה אינו יכול להישמע נכון. מה שחשוב כאן הוא ההתאמה בין היתדות שבשימוש ובין לוח היתדות. בשנים האחרונות השימוש ביתדות פלסטיק הולך וגובר. אף שאין חומר אידיאלי, החשוב כאן הוא שהיתדות ולוח היתדות ייוצרו באותה איכות עבודה. יתדות עץ עמידות פחות מיתדות פלסטיק, משום שעם הזמן הן משתחררות ונעשות חלקלקות. עם זאת, אין פירוש הדבר שכל יתד פלסטיק מאריכה ימים. הנקודה שיש לשים אליה לב היא איכות היתדות.
• נקודה נוספת שיש להביא בחשבון בעת רכישת קאנון טורקי היא בחירת המנדלים. בדרך כלל נעשה שימוש ב-3 סוגי מנדלים. אף שמנדלים מצופי כרום מועדפים לעיתים קרובות, הם מביאים איתם גם קשיים מסוימים. הכרום, שהוא חומר קשה מאוד, עלול להקשות על התנועה, וזה עלול לגרום לזמזום לא רצוי. יהיה חומר המנדל אשר יהיה, וככל שירוכך, עדיין עלולים המיתרים להיחתך. החשוב הוא לאתר את העבודה שממזערת את התופעה הזאת.
• בחירת הפלקטרום והטבעת היא אחד הנושאים שיש להביא בחשבון בעת רכישת הקאנון הטורקי. גם כאן הנקודה החשובה היא איכות העבודה של האביזרים הנרכשים. אף שהשפעתם של האביזרים האלה אינה גדולה במיוחד, הם עדיין גורם חשוב שכדאי להביא בחשבון.

אולי יעניין אתכם גם: https://salamuzik.com/products/professional-turkish-kanun-mk-123